כמה מילים על ברית מילה

 הפוסט מכיל תמונה וקטעי וידאו של מילת תינוקות, ילדים ונערים בקרב תרבויות שונות. לקריאה נוספת על המילה ועל למה לא למול יכולה להיות החלטה מאוד יהודית – כאן 

איך זה מרגיש 

לפני כשנה נכחתי בברית מילה ובמהלכה חשתי אוושה קלה וכיווץ לא שגרתי באיזור חלציי. אמנם לא הייתי קרוב לזירת ההתרחשות אבל ההתרחשות באיזור חלציי נבעה בעיקר מלדמיין מה קרה בזירת ההתרחשות. אני מניח שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאני לא ממש רוצה שגבר זר בגיל העמידה שמספר בדיחות קרש יתקרב לאיבר המין שלי, בטח שלא עם סכין. (ואם מישהו כן מעוניין בזה אני יכול להשיג את המספר שלו). קצת אחרי אותה ברית נכנסנו להריון והבנו שהבא בתור הוא בן, עם ההבנה הזו הבנו גם שנצטרך להחליט משהו בנידון והתחלנו לחפש אחר סיבות טובות לכאן ולכאן. היה לי איזה אינסטינקט כן לערוך את הברית אבל ממש לא מצאתי לו סיבות טובות חוץ מזה שככה כולם עושים וחוסר רצון להיות שונה. ההריון התקדם וחברים שלחו לי את הכתבה המעולה הזו שקצת האירה את עיני שמדובר בנושא מורכב שההחלטה עליו צריכה להיות שקולה ותוך איסוף מידע בנושא.דיברנו עם הרב המקומי והשיחה נסובה בעיקר על כמה יהודים מלים את בנם והאם בדור הבא יהיו מספיק יהודים שלא מלים כך שבננו לא ירגיש יוצא דופן והשוואנו בין המילה למנהגים אחרים הנהוגים ביהדות. השיחה היתה מעניינת אך לא הצלחתי להבין בעקבותיה ובעקבות שיחות אחרות מדוע המנהג כל כך חשוב, אולי אפילו יותר מעשרת הדיברות בהם הוא לא מופיע.

באה השעה (3 לפנות בוקר) והתינוק נולד. כמה שעות אח”כ המיילדת סיפרה על בן משפחה שלה שנזקק לניתוח על מנת לתקן נזק שנגרם בברית. זו היתה הפעם הראשונה ששמעתי ממקור ראשון על תינוק שחווה סיבוך בברית ולמרות שקראתי על כך לפני כן זה הבהיר לי שזה יכול לקרות גם לנו. הסיבה הזו לבדה היתה מספיק טובה בשבילנו בכדי להחליט שאנחנו לא רוצים לקחת את הסיכון שבדבר, גם אם הוא יחסית נמוך (ולא כל כך נמוך כפי שנהוג לחשוב, יש דווקא הרבה סיבוכים אפשריים). לאחר כמה ימים התרחש סבב שיחות ואימיילים משפחתיים שמטרתם העיקרית היתה לנסות לשכנע אותנו לשנות את דעתנו ובין כל הסיבות והרגשות שעלו נשכח דבר אחד חשוב – בריאותו של יקיר זכאי. מרוב התעסקות בעורלה שלו כמעט ולא נשאלנו מה שלומו, מה שלומנו, איך היתה הלידה, איך הבריאות שלו ואיך הבנות הגיבו לבואו לעולם. לשנינו לא כל כך ברור מה יש בה באותה פיסת עור שמציף כל כך הרבה רגשות עזים ועד היום לא ממש הצלחתי להבין את העניין. ברור לי שאנשים רבים רואים סמליות רבה בהסרת אותה פיסת עור ולכן השיחה עם מי שאינו רואה את הסמליות הזו או שרוצה למצוא דרכים אחרות בכדי לבטא את אותה סמליות היא קשה ביותר עד בלתי אפשרית ממש.

החלטנו לתת לאיבר המין שלו לגדול כפי שהוא ולתת לו את האפשרות לחתוך את עורלתו במידה וירצה בכך בעתיד, מסיבות דתיות, אסטתיות או אחרות. נכון לעכשיו איבר המין שלו משמש למתן שתן בלבד. בשלב יותר מאוחר ב”ה הוא גם יאונן ויקיים בעזרתו יחסי מין למטרות הנאה או רבייה. אני מאחל לו ולכל אדם באשר הוא אדם שישתמש באיבר המין שלו למטרות אלה בלבד ולא יראה בו או באברי מין אחרים כלי שמראה על שייכות לאומית או דתית כלשהי. למה? כי זה מובן מאליו שזה לא מה שאיברי מין נועדו לעשות בעולם. כשאני מחליף לו חיתול, גם אם אני נורא מתאמץ קשה לי לדמיין צורות כמו מגן דוד, צלב, פטיש ומגל או כל דבר בסגנון על איבר המין שלו. בולבול קטן ותו לא, לא מסמל שום דבר חוץ מבריאות. בולבול, מה, אף פעם לא ראיתם בולבול של תינוק?

מוות, בולבול, מספרים

כחלק מהמאמץ בכתיבת התגובות לאותם אימיילים ניסיתי להמחיש את הסיכון שבדבר וחיפשתי בגוגל “death circumcision” והנתון (או המחסור בנתון מדוייק), בוא נאמר בעדינות, הפתיע אותי. לא הייתי מוכן לדמיין מאה ומשהו תינוקות שוכבים מתים בחדר אחד, כולם מדממים מהבולבול שלהם ולכל אחד יש סיבוך שונה שגרם למותו בעקבות ההליך השגרתי אבל אחרי החיפוש זה הדבר היחיד שחשבתי עליו במשך ימים רבים והדמיון שלי לא הניח לי בנושא. אמנם ארה”ב גדולה וסטטיסטית בהתחשב בלמעלה ממליון ניתוחי מילה שמתרחשים כאן מדי שנה (מסיבות שונות לגמרי ממילה יהודית) זה אולי לא כל כך הרבה אבל רגע, גם מוות של תינוק אחד בעקבות הליך רפואי/דתי/קוסמטי/חברתי שאינו נחוץ מבחינה בריאותית לתינוק בריא זה המון, הרבה הרבה יותר מדי בעיניי, בטח אם נשווה אותו למוות של תינוק שנשכח במכונית שעורר לא מעט תשומת לב ציבורית. בעשור האחרון מתו לפחות ארבעה תינוקות יהודים כתוצאה מברית מילה יהודית (1,2,3,4). ומאות רבות סבלו מפגיעות וסיבוכים שחלק גדול מהם בלתי הפיך. ברור לי שהחלטות רבות שאנו לוקחים בתור הורים בתחומים כמו חינוך, מגורים, חיסונים, נסיעות, אוכל ועוד ועוד עלולות להועיל או לפגוע בילד הרבה יותר מהשארת או חיתוך העורלה אבל אני לא רואה איך זה קשור לנושא – בכל עניין יש לדון לגופו בקיצור. חשבתי שזה מאוד חשוב ועשיתי את מה שעושים עם דברים חשובים בימינו ופרסמתי חלק מהמידע הזה בפייסבוק.

circumsicionmuslim

התגובות לא איחרו לבוא. בין היתר היו השוואה לתאונות דרכים, ביקורת אישית עלי ועל איזה נושאים אני בוחר להתעסק ולמה, משחקי סטטיסטיקה שונים, גם השואה לא אחרה להתארח בויכוח יחד עם רגשי אשמה מכאן ועד הרצליה (הרצליה מכאן זה נורא רחוק וחוץ מזה גם הרצל לא מל את בנו) ועוד. חוץ ממקרים בודדים לא זכיתי לערוך דיון רציני בעניין, בלי נסיונות לשכנע או להטיף (שברור לי שאני לוקה בהם לא מעט) אלא באמת לדבר על הנושא. אני מדמיין פאנל או פורום בו אנשים יביעו את דעתם כי לפחות ממה שמצאתי, וחיפשתי לא מעט, הדיון בנושא מתעלה על כל דיון פוליטי מבחינת הרדידות וחוסר ההקשבה ששני ה”צדדים” חולקים אחד לשני. ברור לי שלחלק גדול מאלה שתומכים בהמשך המנהג חיתוך העורלה מסמל משהו הרבה יותר גדול ושבכלל אינו קשור לעורלה עצמה – שייכות, אמונה, כריתת ברית, מסורת ועוד לכן הדיון בנושא עם מי שאינו רואה בחיתוך העורלה סמל לכל אלה הוא קשה עד בלתי אפשרי. אין לי רצון לזלזל באף אחד ולא ברור לי למה חשיפת נתונים בדבר הסיבוכים והשאלות הרבות שיש בביצוע המילה מתפרשים כזלזול או ביקורת. נראה לי שנושא שמביא בצורה שגרתית לפציעות חמורות של תינוקות ואף למוות ראוי לו לפחות שידונו בו בכובד ראש אבל כל נסיון שלי להעלות שאלות בנושא זכה בעיקר לביקורת עלי או לטענה שזו החלטה פרטית של כל הורה ושלכן אין לי סיבה לפרסם מידע בנושא, במקביל להעלאת סברות שונות לעצם הפעילות שלי בעניין. יכול להיות שאני טועה ואולי אפילו בגדול אבל אם כן אני לפחות רוצה שיסבירו לי למה, הסבר טוב אם אפשר.

סקס, יצרים, רמב”ם ועוד קצת על מוות

לאחר שהדיון מיצה את נושא הסבל והמוות מובן מאליו שנעבור לדבר על מין (רגע רגע רגע, המוות אינו מחוסר עבודה! למי שמעוניין בקריאה נוספת, בספר הזהבפרק התשיעי ניתן למצוא הרבה יותר מידע ממה שתרצו לגבי מוות ופציעות קשות של תינוקות בעקבות הברית. בשנות החמישים במדינת ישראל, במאה התשע-עשרה באירופה ועוד ועוד. מי שירצה לעשות את המצווה ולנסות ולחשב כמה תינוקות יהודים מתו בעקבות ברית המילה במהלך ההסטוריה תבוא עליו הברכה). אז איפה היינו? סקס? אוקיי. כמעט כל נימול שדיברתי איתו על הברית ונושא ההנאה המינית עלה מיהר לציין בפני, בדרך כלל מבלי שביקשתי ולעתים תוך מתן פרטים שלא רציתי לדעת, את מידת הנאתו ממין. שיהיה ברור – גם אני נהנה. זה אכן נורא כיף ואני ממליץ על כך בחום. יחד עם זאת, קשה לי קצת עם מי שטוענים שאין בחיתוך שליש מעור הפין, כמאה סנטימטר מרובע אצל אדם בוגר שתפקידיו בין היתר הם לגונן על העטרה ולהפכה בעצם לאיבר פנימי ולעזור בסיכוך המשגל משום פגיעה בהנאה המינית. מי יודע, אולי זה אפילו תורם להנאה המינית אבל להגיד שאין בפעולה כה דרמטית לאיבר המין לפחות חלק בשינוי סוג ההנאה ממין לשני בני הזוג, בעיני זה ממש להיות בת יענה. אמנם אפשר ורצוי להנות גם בלי העורלה ולדעתי בלי מחויבות ובסיס רגשי עמוק קשה לבסס קשר ארוך טווח או לבנות משפחה רק על בסיס ההנאה מינית. מה גם שאם רוצים אפשר גם להינות בלי איברים כלל. יחד עם זאת, מעדויות של לא מעט אנשים העורלה דווקא עוזרת מאוד ומסתבר שיותר לבת הזוג מאשר לבעלים שלה.

הרמב”ם חקר זאת ואמר דברי טעם בנושא – “ההחלשה הגופנית הנגרמת לאיבר זה היא המטרה הַמְּכֻוֶּנֶת. לא נפגם במילה דבר מן המעשׂים המקיימים את הפרט ולא בטלה בגללה הולדת הצאצאים. אבל מתמעטות בעטיה סערת-היצר והתאווה היתרה על הדרוש. אין ספק שהמילה מחלישה את כוח הקישוי ולעתים קרובות ממעיטה את ההנאה, מפני שכאשר מטיפים דם מן האיבר ומסירים את המגן שלו בראשית גדילתו, הוא נחלש בלי ספק. החכמים ז”ל אמרו בפירוש: הנבעלת מן הערל קשה לפרוש.” (מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק מ”ט, בתרגום מיכאל שורץ).מי שחולק על ההשוואה בין מילת גברים למילת נשים מוזמן לדסקס על כך עם הרמב”ם. העובדה שמילת נשים הרבה יותר אכזרית ומסוכנת ממילת גברים לא הופכת את הדמיון בינהם לפחות מטריד ובכל מקרה, חובת ההוכחה לגבי ההבדלים בין השניים מוטלת על הבוחרים לבצע את הברית, אני מבטיח להקשיב למי שחושב שמדובר בשני דברים שאין בינהם שום קשר אבל שוב, אני רוצה הסברים טובים בבקשה.

מה שמעניין בדברי הרמב”ם לדעתי הוא שהוא בטוח שהמילה תגרום להמעטת סערת היצר והתשוקה. לי לפחות לא ידוע על ירידה ברמת היצר בקרב נימולים אבל לגבי ירידה ברמת בתפקוד ומידת ההנאה יכול מאוד להיות שהוא צדק, שוב, על סמך לא מעט עדויות של גברים ונשים שנמצאים ברחבי האינטרנט ואני ממליץ לכל אחד ואחת לבדוק לבד, גגלו ותהנו. אם נכונה הסברה שהמילה פוגמת ברמת התפקוד וההנאה המינית וירידה ברמת ההנאה המינית בזוגיות מובילה ליותר מקרים של בגידות, דיכאון, גירושים, זנות, צריכת פורנוגרפיה וכו’ אזי מעגל קרבנות המילה מתרחב וכולל בתוכו גם, למשל, קרבנות סחר בנשים וקרבנות של תעשיית הפורנו. מובן מאליו שזה טיעון לא מדעי בעליל ושגם אם הוא נכון לא ניתן להאשים את הברית לבדה בכל התופעות המורכבות האלה וזה גם לא מה שאני מנסה לעשות, אבל גם אם יש לה ולו חלק קטן בתופעות אלה, האם זו לא סיבה מספיק טובה בשביל לשקול מחדש את המנהג? (בהתחשב בזה שצריכת הויאגרה עולה בהתאם לאחוז הנימולים באוכלוסיה יש לא מעט הגיון בהנחות כאלה) כראייה ליתרונות המילה ולאפקטיביות שלה בהורדת מידת ההנאה ממין הרמב”ם מצטט את חכמינו שאמרו שסקס עם גויים הוא יותר מענג, אולי גם נמשך יותר זמן או שהוא אפילו ממכר ברמה זו או אחרת. אמרו ולא הביאו סימוכין בעניין – מניין וכיצד רכשו ידע יקר ערך זה?

צדיק ועורלתו בידו

בשיחה על כך עם בעל עורלה (שהוא גם צדיק לא קטן אבל זה לא שייך לנושא) הוא סיפר לי קצת על עצמת הרגישות שהוא חווה באיבר המין שלו, בעיקר בתקופת הגעתו לבשלות מינית. למשמע דברים אלו, על תחושות ורגישויות שמעולם לא חשתי בעצמי ושחברי הוא ממש לא היחיד שמתאר אותן, אני חייב לציין שחשתי קנאה קטנה ובעיקר רצון עז לדעת איך זה מרגיש להיות עם עורלה, איך זה מרגיש לבת הזוג ואיך זה מרגיש בכלל ביום יום להיות כפי שנבראתי, תחושה שזכיתי לחוש שבוע בלבד. האם דבר כזה ישנה את חיי בצורה דרמטית? סביר להניח שלא אבל עדיין, מעניין לדמיין איך הייתי מתפקד לולא היתה מתקבלת החלטה ללא ידיעתי לשלם כסף לגוף שלישי בכדי שיחתוך חתיכה מאיבר מיני בעודי תינוק, ללא הרדמה ולטובת צורך סמלי שאיני מסכים עמו (**עדכון – אמי סיפרה לי על הברית שלי ומסתבר שהמוהל היה מקצועי ואדיב וסירב לקבל תשלום מכיוון שרצה לבצע את המצווה לשם שמיים**). ברור לי שזאת לא היתה הכוונה של הוריי ושל רוב מי שמבצע את ההליך אבל זה כנראה מה שקורה בפועל ומי שחושב שיין זה הרדמה מוזמן לשתות יין כאוות נפשו ולעבור ניתוח באיבר מינו.

יש בי כעס על כך, ולמי שעולות טענות כלשהן לגבי הזכות שלי לכעוס – מה שקורה בסוריה זה אמנם הרבה יותר גרוע אבל אפשר ואף בריא לכעוס גם על דברים כאלה. חוץ מהכעס אני גם רואה בכך לא מעט בעיות מוסריות – אברהם מל את עצמו (בגיל 99 כנראה שההנאה בסקס לא הוותה שיקול מכריע בהחלטה) ובמקום לעורר השראה שהמנהג יהיה מתוך בחירה שאדם בוגר מבצע על גופו במידה והוא רואה בכך תועלת רוחנית הפך העניין לכפייה עצובה ומלאת כאב שאנו כחברה מבצעים בגופם של עוללים, בני ישראל ובני ישמעאל כאחד. לא ברור לי למה להטריד או להרביץ לילדים זה לא בסדר אבל חיתוך איברים של תינוקות זה כן בסדר – גופו של אדם כבודו, גופה של אשה כבודה, בולבולו של תינוק כבודו. כן – ברית המילה פוגעת בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של התינוק, לא ברור לי איך אפשר להאמין ברעיון של זכויות אדם לכל ולהפר אותו בצורה פומבית ועוד על תינוק. כולם כאחד זכאים להחליט ברמה הבסיסית מי נוגע ומי בוצע בגופם ואיך וקשה לי לחשוב שתינוק רוצה במילה (אם מישהו יראה לי טופס שתינוק חתם עליו ובו הוא מאשר לעבור את ההליך תוך כדי תיעוד שלו באולם אירועים אני מסכים לשקול מחדש את דעתי בנושא). מה גם שלא ממש ברור לי איזה מסר אנחנו מעבירים לדור הבא כשאנחנו כהורים כורתים ברית בהשראת אברהם אבינו שגרש את בנו האחד למדבר וכמעט רצח את השני אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

אפרופו אברהם – ברית המילה היתה מקובלת בקרב עמים רבים בעת העתיקה ויש יסוד מאוד סביר להניח שהיהודים אימצו אותה בעקבות מפגשים עם עמים אלה ולא המציאו את העניין. לא שאני נגד השפעות זרות על היהדות באופן גורף ולא שאפשר באמת בלי להיות מושפעים אבל זה מעניין שדווקא המצווה שבעבור רבים מסמלת כניסה לעם היהודי מקורה ככל הנראה אינו יהודי אלא מצרי או פגאני וגם כיום יהודים מהווים כאחוז אחד בודד בלבד מקרב האוכלוסיות בהן המילה נפוצה (מוסלמים, דרום קוריאנים, אמריקאים, אפריקאים ועוד, כ30% מזכרי העולם הם נימולים). יש מספיק תחומים בהם היהדות ויהודים דווקא כן המציאו בהם חידושים רבים ואולי אם רוצים להיות יהודים אסלים אפשר להתעמק במקורות שלנו ולא במנהגים שאספנו בדרך (לא שהאחד סותר את השני כמובן). עם ישראל תרגל במהלך השנים פוליגמיה, עבדות, הקרבת קרבנות, מלוכה, כהונה ועוד ועוד דברים רבים שמופיעים במקרא הרבה יותר מאשר המילה שהיהודים וחז”ל היו מספיק חכמים בשביל לא להתעקש ולהמשיך לקיים אותם. במידה ויווצר זרם של הורים יהודים שלא מלים את בניהם בדורות הבאים אז אולי יווצר דיון מסוג אחר בעניין ואולי כמו מצוות אחרות גם המצווה הזאת תזכה להגדרה מחדש או למגוון רחב של פירושים.

ויש בהחלט תנועה כזו כבר בימינו אנו, בין אם פורום תפוז בנושא שהפעילות בו מרובה וענפה או נסיונות שונים ובעיני מקסימים לבצע את הטקס בצורה הומאנית, למשל “ברית שלום” שיותר ויותר רבנים מקיימים ובנוסף מתקיימים לא מעט דיונים ציבוריים בבתי כנסת וכנסים יהודיים שונים בעקבות סרט תיעודי על המילה  (מומלץ) שעורר תגובות רבות. אין שום סיבה שהתנגדות למנהג המילה תהיה עניין אנטי יהודי, אני חושב שהיא יכולה להיות ביקורת לגיטימית שמובעת דווקא מתוך היהדות. אפשר בלי ברית ויש יותר ויותר יהודים בעלי עורלה (או כפי שקראתי איפושהו – יהודי לא מהול) שחיים בינינו וגם אנחנו נקיים טכס קבלת פנים לבננו בבית הכנסת בו אנחנו פעילים, עם הרב, החזנית והקהילה המקסימה והתומכת וגם, אם ירצה השם, עם כמה סכינים שימרחו גבינת שמנת על הבייגלס הטריים.

היהודים הם הרי אלופים באי-אמונה והטלת ספק – הם לא האמינו למשה, לנביאים, לעצמם, לגויים ואפילו לאלוהים בכבודו ובעצמו היתה לא מעט סקפטיות במהלך ההסטוריה היהודית. לכן אני חושב שביקורת על המנהג הזה, שגם מי שמאמין בכל רמ”ח איבריו מסכים שהוא קצת תמוה וזקוק להסברים, צריכה לבוא קודם כל מבפנים. כיום רבים וטובים מחדשים ומרעננים את טקס החתונה היהודית מבלי לפחד ממה שתגיד הרבנות (וגם אנחנו התחתנו עם רבה ורב בחתונה שוויונית ובתוספת כתובה ייחודית, מומלץ בחום) ולכן כדאי ואף רצוי לעשות את אותו הדבר גם לברית המילה ומי שלא רואה ברבנות סמכות מוסרית או חוקית אין שום סיבה שלא ישקול זאת בחיוב ויבחר בעצמו איך לקיים את המנהג לפחות.

למרות מה שנהוג לחשוב ברית המילה השתנתה לא מעט עם השנים – בהוספת הפריעה עם הציפורן שנועדה להפוך את המילה לבלתי הפיכה ותוך כדי גם ליותר כואבת שמקורה בצורך ההלכתי שיהודים הלניסטים לא יוכלו להשתתף במשחקי הספורט הפומביים שנערכו בעירום גם אם ינסו לשחזר את העורלה שאבדה (ברוך השם היום כבר מצאו לא מעט דרכים טובות יותר לשחזור העורלה). כיום, למרות שלמעט בחופי נודיסטים לא ידוע לי על משחקי ספורט בעירום, אף אחד לא שוקל לבטל את תוספת הפריעה למצוות המילה. הברית השתנתה גם בהוספת המציצה בפה שהיתה היגיינית בזמנו (למי שלא יודע – מוהל מסורתי מוצץ את הזין של התינוקמוצץ ויהי מה מסתבר), בהוספת הסנדק אי שם בימי הביניים שהוא בכלל השפעה נוצרית ועם הופעתם של סכיני נירוסטה שככל הנראה לא היו בשימוש בימי אברהם וכמובן עם המנהג החדש של כירורג/מוהל שחז”ל לא דמיינו בכלל את עצם קיומו. לכן מי שקורא לברית מנהג עתיק שלא השתנה במשך אלפי שנים הוא לכל הפחות בור או חס וחלילה משקר ביודעין – אלה העובדות ועליהן לפי מה שידוע לי לפחות אין ויכוח. ולא שיש לי משהו נגד מסורת או אמונה חלילה, פשוט חיתוך אברי מין של תינוקות קצת חורה לי.

מס’ תהיות ללא תשובות לגבי מילה מסיבות רפואיות

יש המצדדים במילה מסיבות רפואיות ומאמינים שבדומה לחיסונים יש למול את כל אוכלוסיית הגברים כטיפול מונע למחלות מסוימות. אבהיר מראש שאני לא רופא או חוקר של הנושא אבל מתהייה וחיפוש עלו לי כמה שאלות בעניין –

  1.  מדוע איבר המין הגברי הוא היחיד בגוף האדם שכלפיו יש גישה כזו? הלא על סמך אותו הגיון ניתן לכרות תוספתנים, שדיים או איברים אחרים של כלל התינוקות באוכלוסיה בכדי למנוע מחלות עתידיות שונות.
  2.  מדוע אין אף איגוד רפואי שתומך בגישה הזו באופן גורף ורבים אף מתנגדים לה במוצהר?
  3.  לגבי דלקת בדרכי השתן, זה אמנם לא נעים אבל אפשר למנוע זאת באמצעות היגיינה ולטפל בכך באמצעות אנטיביוטיקה, אין סיבה מוצדקת לחתוך לכל התינוקות את העורלה. לגבי סרטן הפין, האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן יצאה בהודעה שהיא אינה תומכת במילת כלל התינוקות כטיפול מונע לסרטן הפין. לגבי איידס ומחלות מין אחרות – קשה להעריך כמה נפגעים היו למילה באפריקה בהתחשב בדרך בה היא לרוב מתבצעת (יש סרטון למטה) וכמה אנשים נדבקו או הדביקו אחרים במחלות מין מכיוון שחשבו שמילה היא שוות ערך לקונדום בתור אמצעי הגנה. כמו כן יש לא מעט נימולים שנדבקים במחלות מין ולמעשה שיעור נשאי האיידס בארה”ב בה רוב הגברים נימולים גבוה מזה באירופה שם אחוז הנימולים הוא אפסי . עפ”י ויקיפדיה המחקרים התומכים במילה מצאו שבאפריקה יש למול 72 גברים בשביל למנוע הדבקה אחת באיידס וזאת רק במידה שכלל החברה שומרת על יחסי מין מוגנים (אחרת רמת ההגנה יורדת), מה שקשה עד בלתי אפשרי לבדוק או לאכוף. לעומת זאת מחקרים אחרים כלל לא מצאו יתרונות במילה בכל מה שקשור להעברת מחלות מין ואף סברו שהיא מגבירה את שיעור ההידבקות. מדובר אם כן בנושא מורכב מבחינה אתית, מדעית, בריאותית וחברתית ושבכל אופן כמעט ולא שייך למדינות בהם אין תפוצה כה רחבה של המחלה.
  4.  במידה ומישהו משלב בין שני הטיעונים, הדתי והרפואי, האם אין זה קיום מצווה מתוך שלא לשמה? אני אמנם לא דתי אבל למיטב הבנתי לא אמורים לקיים מצווה, לפחות לא את המצווה הזו, מתוך כוונה לקבל תועלת ישירה כלשהי בעולם הזה

קינוח

ולקינוח – “שלא יצחקו עליו”. יש לי כמה שנות נסיון בעבודה עם ילדים במסגרות שונות ובלהיות ילד בעצמי ואפילו את הצבא איכשהו עברתי. במהלך השנים האלה ראיתי ולעתים גם חוויתי על בשרי לא מעט טמטום שבא לידי ביטוי בילדים שמשפילים ילדים אחרים. הסיבות לכך מגוונות – בראשם נמצאים טמטום ושכרון כח אבל מה שמביא להצקה יכול להיות כל דבר, החל ממשקפיים וכלה בצבע עור, מבטא, גובה, לבוש, ריח, אינטילגנציה, תחומי עניין, מוצא, רקע משפחתי ועוד ועוד.

בכל שנותי לא זכיתי להכיר ילד שזכה להצקות כלשהן בעקבות איבר מינו. נכון – לא באתי במגע עם יותר מדי בעלי עורלה בחיי אבל גם איבר מין נימול יכול להיות בעל מראה, גודל, צבע או כל דבר שהוא שיכול לגרום לילדים לצחוק עליו. גם בארה”ב הברית הורים רבים שוכרים רופאים (שבעיניי לפחות מפרים את שבועת הרופא בכך) בכדי למול את בניהם מתוך הטיעון הנפוץ הנ”ל. נראה לי, ואני מקווה שאני טועה, שהסיבה הזאת היא כ”כ מרכזית בהחלטה למול שלעתים היא מקבלת יותר חשיבות מהאמונה והמסורת שבדבר. מכיוון שמלבד הביטוי המשעשע הזה מעודי לא שמעתי על הצקה של ילדים או חיילים בעקבות איבר מין שונה אני מעוניין לדעת האם זהו מיתוס שיש לנפץ ושאין סיבה שיהיה לו חלק בקבלת ההחלטה למול או לא למול או שאולי יש אמת בדבר. אז אם אי פעם שמעתם על מקרה שכזה, ספרו על כך בתגובות, מעניין לבדוק כמה מקרים כאלה אכן קורים במציאות.

בהכנת הכתבה הושקעו כעשר שעות מחקר וכתיבה. אם נהניתם מהקריאה וברצונכם לתרום, ניתן לעשות זאת כאן

ולסיום –

בלי פופקורן

ולסיום – קטעי וידאו של מילה יהודית, מוסלמית, אפריקאית ואמריקאית. מי שלא מסוגל לראות את אלה שיסביר לעצמו למה.

Advertisements

20 thoughts on “כמה מילים על ברית מילה

  1. מעניין מאוד וכל הכבוד על האומץ כי צריך וואחד ביצים (מזל שאותם לא חתכו לך). לא חשבתי אף פעם על הסוגייה הזו לעומק, אני מניח שרק כשאתה מגיע לסיטואציה שבה אתה צריך לקיים מצוות “וחתכת לבנך” אז אתה חושב על זה לעומק.

    האמת שזה לקח אותי לחשוב על הדברים שהורים עושים לילדים שלהם מאהבה לילד ועל הערכים של התרבות בה הם חיים שקובעים להם כיצד לבטא את האהבה הזו. בעיני מאחורי כל הטיעונים הרציונליים מסתתר הרצון להיות חלק ממשהו גדול יותר ולהמשיך איזה שהיא “מסורת” שהיא כבר מגדירה את הזהות שלך. חתכו לי אז אני אחתוך. אבל בקטע של אהבה על אמת. קצת כמו הפרקים של רחוב סומסום שאתה מראה למעיין (דרך טובה יותר להראות אהבה מתוך מסורת).

    וזה גם גרם לי לחשוב האופן שילדים מקבלים את האהבה התרבותית הזו מההורים שלהם. אמנם בגיל צעיר כמו שבוע פחות זוכרים את זה אבל זה קורה הרבה במהלך החיים שהילד צריך לקבל עליו עול או סבל כלשהו (פיזי או מנטלי) בשביל להיות חלק מהמשפחה או מהקהילה או מהמדינה, ושבמידה מסוימת יש לו יחסי אהבה-שנאה עם האלמנט הזה.

    אז תודה שגרמת לי לחשוב קצת ומקווה שיום אחד נוכל להתקלח ביחד כמו פעם ולדבר על פינים.
    אגב השתחררתי ברכב אתמול תוך כדי נהיגה וחשבתי עליך.

  2. תודה שמוליק! אני שמח שגרמתי לך לחשוב. ברור לי שאף הורה לא רוצה להכאיב לבן שלו אבל כשאתה כותב “חתכו לי אז אני אחתוך” זה קצת כמו נדפוק כי נדפקנו, לא? מישהו צריך לשבור את המעגל הזה בכדי להתחיל מעגל חדש לדעתי. ברור שהברית מסמלת הרבה אמונה ואהבה לילד עם כל הכאב בשביל הרבה אנשים ואולי בגלל זה הם מבצעים אותה. גם אני כמעט ולא חשבתי על הדבר עד אשר נדרשתי למצוות “וחתכת לבנך” והתחלתי לחשוב על כך קצת יותר.. אתה יכול לשער אם תחתוך או לא תחתוך כשתבוא השעה? אני סקרן.
    להשתחרר תוך כדי נהיגה? איך?

  3. אחד המאמרים המרגשים והמרתקים שקראתי. העלה לי את מצב הרוח.
    הייתי מבקש שנשמור על קשר.
    6639 699 -052

  4. תודה לכותב. כפי שצויין, דרוש הרבה אומץ כדי להעז ולפתוח, או לקחת חלק, בדיון בנושא משום שגם נורמה (נוהג) זו היא בבחינת טאבו.
    מצערת עוד יותר היא העובדה שזו רק ׳נגיעה׳ בסוגיה, אחת מיני רבות, העוסקות ב׳שאלות הגדולות׳ בתחום המוסר שעניינן זכויות הפרט, הקטין וחסר הישע. אולי אפשר אפילו להתנחם מעט מהעובדה שמדובר במעשה שמבוצע סמוך ללידה בהנחה שהחוויה לא תיזכר-לא תהיה טראומתית ועם אפשרות או השערות בלבד להשלכות עתידיות (טיעונים שלא הוכחו באופן חד משמעי). ולו רק כדי לקבל מושג לגבי חומרת המעשה, יש לבחון -גם לצורך השוואה – משקלן והשפעתן של פעולות פוגעניות אחרות של הורים כלפי ילדיהם. נבחן רק כדוגמא מה קורה עם שאלה מוסרית גדולה כמו חופש המצפון והדת של הורה כלפי ילדו. האין הכתבתם של אמונתו ודתו של ההורה על ילדו – מינקותו עד לבגרותו – האין זו פעולה פוגענית של כפייה?!
    קיים שוני מהותי, אחד לפחות, בין הסוגיה הזו לסוגיה העוסקת בברית המילה והוא שה ש פ ע ת ההורה בבחירתו (את אמונתו ודתו) ובהטבעתן בילדו – השפעתו היא וודאית, חד משמעית לא מוטלת בספק והיא בבחינת חריצת דינו של הילד בכל הקשור לתפיסתו את העולם והתנהלותו בו. אל נשכח שילד הוא עולם ומלואו עם הולדתו, קשה לתאר כמה טראגי עלול להיות מצבו כאשר עם בגרותו מגלה הוא שאין בין אמונתו ודתו של אביו לבין תפיסת עולמו שלו – שום מכנה משותף. איזו מציאות נכפתה עליו כבר מינקותו?! האם בא מ ת עומדת בפניו אפשרות של בחירה באמונה ובדת בהתאם לצו ליבו ומצפונו?!
    וזו רק נגיעה, הצצה.
    השאלות המוסריות הגדולות הללו תמיד תחשופנה את נקודות החולשה, הבטן הרכה, הבעייתיות וכנראה לנצח יתקיימו יחסי פוגע- נפגע. לא נותר אלא לשמור על פרופורציות ולהתמקד ולפעול, עד כמה שניתן, במיזעור הפגיעות אם במישור הפרטי (בית, דלת האמות, המשפחה הגרעינית) ואם במישור הציבורי (חקיקה).

  5. ייש כוח
    אמן וזה יעבור מן העולם ויפה יום קודם !!!!!!

  6. כתיבה יפה, תודה על שאתה פורס את הנושא בצורה חשופה. רוצה להעלות נושא שמטריד אותי ובעיקר שהזמן אוזל מבחינתי – הריון חודש חמישי וחצי עם בן….אני שואל או מעלה אספקט אחר פה שנדמה לי שלא קיבל התייחסות, האספקט של הילד עצמו. בו נניח לצורך הדיון שאנחנו צודקים (לא נכון ולא טוב משום בחינה לעשות ברית – בכוונה זה בהפשטה כתוב) זאת דעתנו. מה אם הבן שלנו יחשוב בדיוק הפוך, לגמרי הפוך, העניין הוא שפה אתה לוקח אחריות על חייו ומהמר על היכולת שלו (שאתה תתמוך בה אבל לא יכול להתמודד במקומו) מהמר על היכולת שלו להתמודד עם השונות וברור לגמרי אנחנו מעודדים שונות וכו’ וכו’ בשורה התחתונה יש מצב שהשונות וסביב עניין כזה “קטן”/”גדול” יכולה לגרור תסביכים בהתאמה- קטנים/גדולים. ואם הסיכוי שתסביכים / קשיים אלו לא יתפתחו הוא במחיר של להיות קונפורמיסט, כאב אכזרי של שעה – אונס “רפואי” של דקה… האם המחיר שווה ? ברור לי שאין לך את התשובה, משתף בקושי שלי – אם לסכם, האחריות שאני לוקח עבור בני מתוך אמונותיי כאשר הנורמה שונה לחלוטין וישנו מחיר פסיכולוגי ואולי גם חברתי-צחוקים/הערות חיצוניות, אבל בעיקר אני דואג מהמחיר הפנימי שלו להיות שונה מכולם באיבר מינו כי אבא ואימא חושבים שונה מכולם…אה,(ככה הוא יכול לחשוב) מה זה אומר עלי, מה זה אומר על אבא ואימא שלי – כמובן שהייתי בוחר” זה אומר שהם ואני מקוריים ואחלה” לא בטוח שזה יתפתח לכיוון הזה… שוב, תודה על הדיון הרלוונטי.

  7. תודה רבה על התגובה, שמח שתרמתי לדיון. לגבי השאלה הספציפית שלך – אני לא גר בארץ אבל בקהילה היהודית שאנו חברים בה בצפון ניו יורק זה לא היה עניין, אפילו עשינו טקס אלטרנטיבי בבית הכנסת. בארץ זה כמובן שונה, אבל מפורום תפוז בנושא רוב גדול של האנשים לא מציינים בעיות מיוחדות. יש קישור בפוסט, שווה לך לדעתי להיכנס לשם ולשאול ולקרוא על חוויות של הורים בארץ. בהצלחה ושתהיה לידה קלה ומה שתחליטו בנושא מקווה שתהיה ההחלטה הנכונה! אורי

  8. היי אורי, איכשהו פספסתי את המאמר שלך למרות שעלה לרשת כבר לפני שנה (או שהזיכרון שלי כבר לא משהו… 🙂 ) . כעת קראתי ואני מאד שמחה בו ומעריכה אותך על הנגיעה המעמיקה בכל כך הרבה תתי נושאים הנוגעים לאי מילה.
    רציתי לומר משהו לא לך , אלא לקוראים החוששים והמתנבטים : בני בן 14 לא נימול ומעולם לא היתה לו בעיה כלשהי הקשורה לעולרה : לא חברתית, לא רגשית לא בריאותית ולא בכלל. המילה, לדעתי, נעשית (בארץ) רק מ-3 טעמים: 1)קרבה לדת / מסורת, 2) לחץ חברתי / משפחתי (חשש מהסבא-סבתא, מהשונות כביכול של הילד ושלכם ) 3) מידע לא נכון (שיש זיהומים, שזה מסוכן, שיותר בריא בלי עורלה וכו’ וגם שהניתוח עצמו חסר סיכונים וסיבוכים – ולא כך היא) . עצתי : חשבו לפני שאתם חותכים ואם יש לכם התלבטות – חכו מעט, חכו חודש חודשיים או ארבעה. הרי התינוק שלכם לא בסכנת חיים בינתיים, נכון?שקלו זאת כמו כל ניתוח אחר בעולם שהייתם רוצים להעביר אותו: האם חייבים? האם זה הגיל המתאים? האם ישסיכונים? סיבוכים? תועלת? ואיתך אורי אשמח להיות בקשר. רונית

  9. תודה רבה רונית!

    אני שמח שמה שכתבתי תרם לדיון. אגב אני מאוד שמח (טפו טפו טפו) שנוצר גם פה דיון ושיתוף, חששתי בזמנו שכמו הרבה דיונים אחרים בנושא גם הבלוג שלי יסבול מהאשמות והשתלחויות למיניהן. כמעט כל יום יש כניסות לכתבה הזו אז כנראה שהיא עוזרת בדרכה לאנשים להחליט או להתלבט בנושא. ואחרי שנה, אני כמעט ולא חושב על הנושא, לא מתחרט לרגע אבל עסוק בדברים אחרים… שמח שמצאתי זמן אז להכין את הכתבה הזו

  10. מאד מעשיר, מה שגם אני נוטה להסכים.
    רק שאלה קטנה שמשום מה לא נותרה לי ברורה: האם בסופו של דבר מלת את בנך ?

  11. לא מלנו בסוף. איזו שאלה טובה!! באמת מוזר ששכחתי לציין את זה עם כל המידע והלינקים!

  12. ברית-השחתה = סירוס מיניות הגבר
    גבר ימול הינו נכה. נכה גופנית, נכה מינית, נכה נפשית.
    גבר נימול הינו קורבן בדיוק כפי שאישה נימולה קורבן.
    אם אישה יכולה לשרוד במדבר ללא מים, ללא שלל תכשירי ההיגיינה, טמפונים
    תחבושות, ומוצרי שטיפה פנימיים, על אחת וכמה גבר יכול.
    אם אישה יכולה לשמור על זהות יהודית מבלי שביצעו חרקירי באיבר מינה, גם גבר יכול.
    ברית-ההשחתה אינה יכולה להיות רוחנית, מפני שהיא איננה מוסרית.
    לומר שמתחת העורלה ״מתחבאים״ כל מיני פורענויות היא בדיוק אותה הסתה שמובילה
    לכריתת הפות. (אדיוט חסר תקנה).
    ברית-ההשחתה הינה תקיפה וחבלה מינית, הינה פשע פלילי.
    אין לאף אדם, לא אבא ולא אימא רשות וזכות להחליט איזה איבר אנטומי טבעי ובריא
    לכרות מילדם.
    משרד הבריאות אינו מכיר בברית-ההשחתה כהליך רפואי אלא כפולחן דתי.
    כל ארגוני הרפואה המתקדמים בעולם מתאגדים כדי למגר תופעה חולה ופוגענית זו.
    ברית-ההשחתה הינה הפרה ורמיסה בוטה של זכויות האדם.
    עולל הינו אדם, הינו חסר ישע.
    הינו מוגן על פי זכויות האדם, האמנה לזכויות הילד, זכות יסוד אנושית בסיסית להגנה
    מפני התעללות, עינויים, התעמרות והתאכזרות.
    עולל אדם חייב בהגנה כנגד כריתת איברים אנטומיים טבעיים, חיוניים ובריאים, הגנה
    כנגד הטלת מום ונכות, הגנה על שלמותו הגופנית, עצמאותו האוטונומית על גופו וזכותו הבלעדית להנות מאבריו הטבעיים כפי דרך הטבע.
    הגנה על כבודו רצונו לפי ערכים הומניסטים כבן אנוש.
    הגנה על נפשו מפני הצער והסבל בידיעה שזכויותיו כאדם וגופו חוללו ובוזו, שכבודו ותדמיתו כגבר הושפלה, שהינו נושא בתואר קטוע, כרות באיבר מינו, שמיניותו וסמל זכרותו גאוותו הושחתו ועוותו, כנגד רצונו וללא הסכמתו, שבהיותו חסר ישע נפל קורבן לטכס דתי ניבער ופראי בידי הוריו המופקרים.
    השחתת איבר המין הינה סירוס מיניות הגבר, גבר המודע לפשע שנעשה בו הינו אומלל, אבל וזועם.
    אדם הכורת מאיבר המין של חסר ישע הינו פושע מתועב.
    רופא הכורת איבר אנטומי טבעי ובריא מחסר ישע הינו בוגד ומועל במקצועו, בשבועתו כרופא,
    ובמוסריותו כאדם, הינו פושע החייב בעונש.
    רשויות החוק והבריאות חייבים להגן על עוללים חסרי ישע מפני טכסים
    פולחנים פוגעניים
    שאין מקומם בחברה מתקדמת ואנושית.
    כל התינוקות בעולם נולדים שלמים בריאים ומושלמים, אברי המין שלהם שלמים בריאים
    ומושלמים, כל הכורת בתער חד מאיבר מינם מטיל מום ונכות לצמיתות.
    ברית-ההשחתה הינה בזיון וחרפה שאין כדוגמתה, כתם פלילי ומוסרי על החברה בישראל, כתם על האנושות והאנושיות.
    בני האדם התפתחו מתוך ממלכת החיות. כל היונקים הינם בעלי עורלה באיבר מינם.
    אצל הנקבה העורלה מגנה על הדגדגן, אצל הגבר הינה מגנה על העטרה.
    אברי המין של גבר ואישה מעוצבים בדיוק מופלא לתפקידם, הינם מורכבים, מתוחכמים, מסתוריים,
    הינם מושלמים, פלא אבולוציוני בן מיליוני שנים.
    הרעיון המופרע לכרות מאיבר המין של אדם, הינו חולני כהצעה לכרות מאיבר המין של יונק כגון
    קוף, כלב או סוס.
    חתול רחוב בישראל מוגן על פי חוק יותר מאשר תינוק זכר אומלל.
    ברית-ההשחתה נעשית בישראל בכפייה ובאיומים, באונס ובהונאה, פרי הסתה הטעיה וסילוף
    ערמומי, בדברי שקר וכזב, המונעים בעריצות קנאית חשוכה חסרת לב, נכתבים ביד גברים נימולים
    מוכי תסביך הפין השלם, חולים נפשית מאותה חבלה פסיכו-סקסואלית שנאנסו בה בעודם חסרי
    ישע, תאווים בדחף וחימה בלתי נשלטת לפצוע ולחבל באיבר מינו של זכר. זוהי סוד כוחה של ברית-ההשחתה, צלקת הכשת נחש הברית-מילה הינה כארס מפעפע בנשמתו של הגבר.
    קללה ארורה, קללת פרעונים הרודפת את עם ישראל.
    רופאים בישראל לומדים מספרי רפואה החסרים באנטומיה של איבר המין הזכרי הטבעי.
    הינם לוקים בחוסר ידיעה, ויש צורך במאמץ מיוחד למצוא רופא נטול דעות קדומות.
    הספרות הרפואית בארצות האנגלו-סכסיות אימצה את הברית-השחתה על פי הדוקטרינה
    הנוצרית פוריטנית המחמירה, שראתה באברי המין אברים ״מלוכלכים״ מוסרית, משבשים את דעת האדם, וכאחראיים לחולי גופני ולשלל מחלות : עיוורון, הרטבה, עקמת חוט השידרה הרשימה ארוכה..
    והפופולארי ביותר המלחמה באוננות.
    רק ב-1997 יצא בארצות-הברית חוק כנגד מילת נשים, עד שנות ה-50 ביצעו נתוחי מילה בנשים אמריקאיות בבתי-החולים כנגד ״הפרעות התנהגותיות״, אפשר לראות ווידויים של נשים ביו-טיוב.
    אגודת הפדיאטרים האמריקאית המליצה בזמנו כפשרה למחאות, לבצע דיקור סימלי בדגדגן, רק
    לאחר מהומה יצא החוק המגן על נשים, זוהי תמצית קצרצרה לכל מי שמצביע על ״הנוצרים שגם כן מלים״. הזכרים מופלים מיגדרית על פי החוקה האמריקאית ובעתיד גם הזכרים יהיו מוגנים.
    אגודת הפדיאטרים האמריקאית הינה איגוד מסחרי ביסודו וחברים בו
    60,000, והמייצרים תשואה של 1.2$ בליון בשנה מביצוע כריתת איברים ללא שום הצדקה וצורך, והינם מגנים על פרנסתם ושמם כנגד תביעות.
    בארצות אנגלו-סכסיות אחרות כגון : אוסטרליה, ניו-זילנד, קנדה ואנגליה, אין מבצעים ניתוחי כריתה
    בבתי-החולים על פי הוראת רשויות הבריאות מאז שנות החמישים המאוחרות.
    בארצות שבהן ברית-ההשחתה לא קיימת אין מתייחסים בכלל לקשקושים המפוברקים של
    ״המחקרים״ המטופשים שפה בארץ לא מפסיקים להתפעל מהם, 80% מהגברים בעולם הינם שלמים ומאושרים, הינם מזועזעים למחשבה לכרות ולקצץ באיבר מינם, אין להם כל צורך וסיבה ״לחקור״ בשלמותם הטבעית, כמו שנשים השלמות באיבר מינן לא יחקרו ״סגולות רפואיות״ הזויות במילת נשים. בישראל קיים קשר שתיקה והשתקה, הממסד הדתי חונק כל נסיון לגלות את האמת המרה, וכלי התקשורת נמנעים מדיון ציבורי, רק כתבות שטחיות ומפוייסות, מעלות גירה ומשוכפלות בתעמולה המנציחה את הבורות והאיוולת.
    להיוולד שלם באיבר המין איננו דפקט, זה הכי טבעי, נורמלי ובריא, כך כל הזכרים נולדים
    משחר ההסטוריה. לכרות מאיבר המין אינו מעשה נורמלי, התינוק איננו חולה ואין שום דיאגנוזה רפואית שמצריכה התערבות, רפואה מונעת, מתקדמת, מדעית, מוסרית ואנושית, איננה כורתת איברים בריאים אלא במקרים שנוסו כל האפשריות האחרות.
    חיסונים הינם רפואה מונעת, טיפול אנטיביוטי הינו רפואה, כריתה גורפת של עוללים הינה הונאה,
    רפואת אלילים, בזיון מוסרי לאתיקה רפואית, פולחן דתי באיצטלא רפואית.
    משרד הבריאות הינו אשם, הינו נושא באחריות לטרגדיה שנעשית בעוללים חסרי הגנה, ואחראי
    לבורות וחוסר המידע המכוון, הפוגע בציבור שלם של הורים הנופלים קורבן למערכת ההסתה, זריית החול בעיניהם וההשתקה.
    הורים מוגי לב, מסוממים באיומי כרת מעמו, מובסים ונכנעים לדמגוגיה הערמומית, למורא התואמנות החברתית (קונפורמיזם), לטרור הנפשי מצד בני המשפחה, לפחדיהם הקמאיים, בוגדים ומפקירים את
    עוללם למזבח הדם.
    רבבות עוללים מתו בדם ייסוריהם במשך הדורות, משפתיים מוצצות ארסיות, שחפת, עגבת, הרפס,
    כלים מזוהמים, דימומים, שיתוק מוחין, ושאר זיהומים וסיבוכים. מאות עוללים בטראומה מובהלים
    בשנה לחדרי המיון, מרפאות אזוריות, ורופאים פרטיים לצורך טיפולים דחופים ושחזורים חוזרים, בזיון
    וחרפה, טרגדיה. אין מושיע ואין הצלה, חברה הטובחת בבניה כאחרון שבט פיראי אדם.
    דורות של גברים נכים ומסורסים באיבר מינם חיים בישראל, בורים וסתומים באנטומיה של איבר מינם
    חסרי מודעות לשדידה השפלה שנעשתה בם בעודם חסרי ישע, קולניים ועויינים לכל דיון בנושא.
    רבבות גברים נושאים באלם ודממה את קלון אי תפקודם שניצרב באיזמל קנאי.
    רק גבר נימול יצדיק את הנעשה בו, ידקלם ״סגולות רפואיות״ ויאחז בכל פסוק ושקר כדי להגן על
    גאוותו הגברית הפצועה, חיי בהתכחשות מייאשת ונואשת כדי להימלט מהאמת המרה.
    יסביר בעקשנות עד אין קץ, כיצד השמדת 20,000 עצבים, עטרה מיובשת ומחוספסת, קירקוף עד חצי מעור הפין הינה דבר של מה בכך, חניקת הפין בחליפת עור חסרה המקטינה באורך וקוטר. איזהו הגבר המאוזן במוחו יסכים לתער חד להתקרב לאיבר מינו ? עקב כך מעוללים זאת לאומללים חסרי הגנה שאינם יכולים להתנגד. פושעים מנוולים ! בחור נימול יאחז בכל כוחו בקלישאות ״סמל, ״חיבור״ איננו מבחין שדבריו הינם תחינה נואשת, נידון מתפתל ומבועת.
    גבר שתדמיתו הגברית פגומה, שסמל זכרותו מסורס הינו כחיה עיוורת ופצועה, אין
    היגיון במאבק
    חסר המוצא שהינו מנהל כנגד צלקת חותם גזר דינו, אסיר עולם ללא חנינה.
    אזרחים בעלי מצפון בכל העולם מתאגדים למגר את את פולחן השטן הזה, מזועזעים ונגעלים את עמקי נפשם, הינם מורכבים מקורבנות הברית-השחתה, מאמהות ואבות מוכי חרטה ויגון שנפלו קורבן ברוב תמימותם לרשת קורי השקר הניבזי, הינם מטרה ללעג, לבוז מתלהם, לצבא קנאים המזנב והעוקב אחריהם, כערפדים חדי-ניב מתגנבים חלקלקים, מתחכמים ומיתממים, לגרור שאולה קורבנות דם עוללים.
    ברית-מילה הינה פשע, פשע לא אנושי, פשע חולני, חבלה בגוף ובנפש. טראומה פסיכו-סקסואלית.
    יש לכבד ולהוקיר את שלמותו הגופנית של עולל חסר ישע, יש להגן ולשמור על נפשו מקללה חולה ובזויה זו שנקראת ברית-מילה.
    כריתה וסירוס של עוללים חסרי ישע בין אם זכר או נקבה, הינה פשע כנגד האנושות.

  13. ראשית יש משהוא במה שאתה אומר רק בכלפי חוץ ואני אסביר
    אחת המצוות נמפורסמות ביותר ביהדות ואשר הובטחנו בתורה שבעל פה שהיא תשמר ע”י עמ”י לנצח ובשמחה גם אם יהיו רבים שלא יקפידו על שמירת כל המצוות והיא מצוות ברית מילה וכך נאמר בתורה וביום השמיני ימול בשר עורלתו

  14. אין התורה מצווה למול את התינוק הנולד מיד בימים הראשונים ללידתו .היא גם אינה מצווה למול אותו מן היום השמיני והלאה אלא “וביום השמיני ימול בשר עורלתו “שזה ביוםהשמיני בדווקא
    כמובן שאין אנו מתיימרים להבין בשכלינו המוגבל את עומק סיבת ציוויהתורה אך ראוי לנו להתבונן בגילוי מדעני מפליא הקשור ליוםהשמיני. נצטט מדברי ד”ר אילה אברהמוב במאמרה בעיות בקרישה בדימום. מנגנון הקרישה תלוי בקבוצת חלבונים הנוצרים בכבד. אשר נקראים גורמי קרישה או פקטורי קרישה. גורמים אלה
    מסומנים במספרים הרומיים
    I-XIII.(13-1)
    והם מפעילים זה את זה בשרשרת
    בעזרת אנזימים
    עד לקבלת הקריש היציב הנקרא פיברין. בימים הראשונים אחרי הלידה אין הכבד בשל עדיין לפעילות כזאת. וברור שאנו יכול לעמוד במעמסת יתר של פעילות כירורגית. דבר היכול לגרום למותו של התינוק עקב דמם מסיבי. ללא יכולתו של התינוק להתגבר על הדמם הזה. באופן פיזולוגי עד גיל 8ימים הכבד מתחיל להתאושש הוא הולך ומתגבר.ותיפקודיו משתפרים. ובגיל 8ימים קיימת כבר רמה מספקת של גורמי קרישה. ומניעת דמם.
    ר

  15. יש לציין כי גם חוקרים לא יהודים כגון ד”ר גיימס ארמנד קוויק. שנחשב לאחת הדמויות החשובות בהיסטוריה של הרפואה בארה”ב. הביעו את התפעלותם מקשר לא-מקרי זה שבין זמן הקרישה למועד ברית המילה. יותר מכך ביוני 2000 יצאה לאור המהדורה המעודכנת של
    ספרו של ד”ר ס.י מקמילן. אף אחת מן המחלות הללו. בו הוא מציין בפליאה כי בעוד שבימיו הראשונים של התינוק קיים חסר משמעותי בחומרי הקרישה ואילו לאחר היום השמיני חומרי הקרישה עומדים על רמה מספקת וקבועה הנשארת לאורך כל חיי האדם (100%) הרי שלקראת היום השמיני מתרבים חומרי הקרישה בקצב מהיר והם עומדים ביום השמיני על רמה של 100% כלומר.ביום השמיני ורק ביום השמיני מגיע ריכוז חומרי הקרישה לשיא של כל הזמנים. מעל הכמות הרגילה המלווה את האדם לאורך כל חייו. ואיש המדע הנכבד.ד”ר מקמילן. אינו מסתיר את התלהבותו:”יש לשבח את אנשי המדע שעמלו כל השנים הללו עד שגילו שהיום הבטוח ביותר לביצוע ברית מילה הוא היום השמיני. אך בעת שאנו מוחאים כף למדע על תגלית חדשה זו. אנו יכולים לשמוע הד עמום מדפי התנ”ך. הדפים הללו מזכירים לנו שלפני 4000 שנה האלוקים ציווה את אברהם למול. ואברהם מל את בנו ביום השמיני דווקא לא משום מסקנה מדעית שלאחר שנים רבות של מחקרים …. יום זה נבחר על ידי מי שברא את גורמי הקרישה.
    אכן מי שעיניים לו,לבטח רואה הוא כאן בבירור רב את יד ה’ שליט ומחולל הבריאה ונותן התורה, אשר קישר בדיוק רב את יום הגעת גורמי הקרישה שבדם לרמה הגבוהה ביותר עם יום מצוות ברית המילה

  16. אוף איזה מאמר מזעזע
    וכוונתי ב״מזעזע״ היא על הנושא
    כתיבתך יפה ועניינית ומאוד נהנתי לקרוא
    כאם לשלוש בנות טרם עמדתי בסוגיה האם כן או לא לימול
    עכשיו אחרי המאמר הזה. אין בכלל ספק שלא אעשה לילדי עוול וכאב ללא הרדמה

    נראה מזעזע ובאמת שלא חשבתי על זה שזה נעשה בלי הרדמה וכל הכאב שהקטנים המתוקים האלו חווים . מזעזע. סדיסטי.
    לדעתי אם יהיה לי בן אעשה את הטקס בניתוח עם הרדמה ומשכיח כאבים אבל רק בגלל לחץ חברתי וחבל שכך

    שוב כתיבה מהממת
    תודה הארת את עיני

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s