בדרך לפגוש את מיקי

בדרך לפגוש את מיקי

מנסה לצאת מתחנת הרכבת התחתית של כיכר ההסתדרות (יוניון סקוור) אל עבר מיקי שמחכה לי בכדי לצפות בהופעה. אני עולה במדרגות מהרכבת אל עבר היציאה ובדרך נמצאים –
א. קבוצה של כעשרים אנשים השרים בקול ובדבקות ניגוני הארי קרישנה 
ב. אחד עם כיפה, מורה לביולוגיה שתלה שלטים שיש משהו שמוצא את הפתרון למשהו, משהו עם התנ”ך המשהו שהוא מנסה לפתור לו את המשהו. או יותר נכון התנכ”ב, הוא התכוון לברית החדשה.
ג. זמרת אופרה ששרה זמירות מתקופה אחרת. 
  עם שניים מבין שלושת אלה אני נקלע לפגישה.

בדרך להופעה אני עוצר בפלאפל. אני חושש שהבעלים ישראלי אבל לכל העובדים יש מבטא הודי כבד וזה הפלאפל הראשון שאני אוכל בארה”ב שמגוון האפשרויות העומדות בפני הסועד מרגיש דומה לזה שבארץ (אכלתי כבר פלאפלים טעימים כאן אבל לרוב אין אפשרות לבחור סלטים). העובדים בעלי המבטא ההודי לא מבינים את המבטא שלי ואני לא מבין אותם. דומה לארץ אמרתי? אפשר לבחור בין חמישה סוגים של חומוס, הפלאפל אפוי ולא מטוגן (זה הרבה יותר טעים ממה שזה נשמע ומרגיש הרבה יותר נעים בבטן) ובין התוספות השגרתיות יש גם פסטו, אבוקדו, ביצה קשה, זיתים, אגוזים, זרעי חמניות, קינואה, גבינה בולגרית ועוד. בקיצור – בלגן בפיתה מחיטה מלאה. אבל זה מה שפלאפל אמור להיות, זה מה שניו יורק אמורה להיות, זה מה שאני, זה מה שכל אחד ואחת עמוק בפנים. וזה נורא טעים.

image

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s